רשת התודעה של אדם הראשון
אראל סגל הלוי/ תחרות המאמריםכח חשוון, תשעד01/11/2013והנה עכשיו, בסוף האלף השישי לבריאת העולם, קמה הרשת היוצרת תודעה כלל-אנושית, ההולכת מסוף העולם ועד סופו, כמו בימי אדם הראשון!
תגיות:תחרות המאמרים אינטרנטמי שמכיר אותי יודע, שהזיכרון שלי לא רע. אבל לאחרונה אני משתמש פחות ופחות בזיכרון. מי צריך זיכרון כשיש גוגל? בכל פעם שאני רוצה להיזכר בעובדה מסוימת שלמדתי פעם, אני מחפש בגוגל, וכמעט תמיד מוצא אותה שם. בכל פעם שאני רוצה להיזכר בפירוש לפסוק שלמדתי פעם, אני מחפש את הפסוק בגוגל ומוצא. לפעמים אני אפילו מוצא שם מאמרים שלי - מאמרים שאני עצמי כתבתי לפני כמה שנים, וכבר שכחתי מקיומם! רשת האינטרנט הופכת למעין "הרחבת זיכרון" שלי.
אבל באינטרנט נמצאים כמובן לא רק הזיכרונות שלי, אלא גם הזיכרונות של מיליארדי אנשים אחרים. החל מפירושים על פסוקים בתנ"ך,
ועד לצילומים של חוויות אישיות שאנשים מעלים לפייסבוק - הכל נמצא שם. רשת האינטרנט הופכת למעין "זיכרון כללי" של האנושות כולה.ולא רק זיכרונות נמצאים שם - גם מחשבות ורגשות; כל מחשבה ורגש העולים על ליבו של מישהו, אי שם בעולם, עשויים למצוא את דרכם, מתישהו, אל האינטרנט - אל אותו "מוח כוורת", המוח הכללי של האנושות. וכמו במוח של כל פרט, גם במוח הכללי של האנושות ישנן מחשבות טובות ומחשבות רעות. יש שם מחשבות על תורה ותיקון המידות, התנדבות ומעשי חסד; ויש שם גם "הרהורי עבירה", מחשבות של שנאה ושקר. אם כן, גם ב"נפש הכללית" של האנושות יש יצר טוב ויצר רע, נפש אלוהית ונפש בהמית, בדיוק כמו בנפש הפרטית של כל אדם.
רעיון "התודעה הכללית" מחזיר אותנו אל בריאת האדם.
ביום השישי, ה' ברא אדם אחד, עם תודעה אחת המקיפה את העולם כולו: "אדם הראשון - מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר: 'למן היום אשר ברא אלוהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים'" (רב יהודה בשם רב, בבלי חגיגה יב א).
לאחר מכן התמעטה תודעתו: "כיון שסרח, הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו, שנאמר: 'ותשת עלי כפך'" (שם). התודעה הכללית התפצלה למאות עמים ולמיליארדי אנשים נפרדים.
והנה עכשיו, בסוף האלף השישי לבריאת העולם, קמה הרשת היוצרת תודעה כלל-אנושית, ההולכת מסוף העולם ועד סופו, כמו בימי אדם הראשון!
וגם היום, כמו אז, מתווכחים מלאכי השרת, אם טוב או לא טוב הוא ה"אדם" החדש הזה:
"בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים: אל יברא, ומהם אומרים: יברא, הדא הוא דכתיב (תהלים פה יא): חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו" (רבי סימון, בראשית רבה ח ה):
"חסד אומר: יברא, שהוא גומל חסדים" - דרך האינטרנט אפשר לתרום לעמותות חסד, להתנדב, ליצור שיתופי פעולה מועילים;
"ואמת אומרת: אל יברא, שכולו שקרים" - האינטרנט מלא עובדות שקריות.
"צדק אומר: יברא, שהוא עושה צדקות" - דרך האינטרנט אפשר למחות על עוולות, לארגן הפגנות ואף להפיל משטרי-רשע;
"שלום אומר: אל יברא, דכוליה קטטה" - האינטרנט מלא בדברי הסתה, שנאה ולשון הרע.
"מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב (דניאל ח): ותשלך אמת ארצה": המטרה הנשגבה הזאת, לברוא אדם "בצלם אלוהים", אדם שתודעתו הולכת "מסוף העולם ועד סופו" כמו תודעתו של יוצרו, הצדיקה את "השלכת האמת לארץ" ובריאת התודעה הכלל-אנושית.
"אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון העולמים! מה אתה מבזה תכסיס אלטיכיסייה (חותם) שלך (האמת היא חותמו של ה')?!" - איך יכול הקב"ה להשלים עם קיומה של רשת בלתי-מבוקרת, בלתי-מסוננת, הכוללת כל-כך הרבה שקר?!
ענה הקב"ה: "- תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה): אמת מארץ תצמח": האמת תעלה 'מלמטה', מתוך המוני פעולות של המוני אנשים טובים. כל אחד יוסיף דברי-אמת לרשת הכללית - יכתוב מאמר, יגיב, יתקן ערך בוויקיפדיה... מתוך כל אלה, בסופו של דבר תעלה האמת.
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמו".
"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי".